אזרחות

הגדרה

עקרון חשוב בדמוקרטיה הוא עקרון הגבלת כוחו של השלטון אשר מרכז בידו עוצמה רבה. מטרת עקרון זה היא למנוע עריצות ושרירותיות של רשויות השלטון.

 

רשויות השלטון במדינה בכלל והרשות המבצעת בפרט מרכזות בידיהן שליטה בתחומים רבים המקנים להן עוצמה רבה, על מנת שיוכלו לשלוט, כגון:  

• שליטה על משאבים כלכליים – הממשלה שולטת על משאבים רבים במדינה כמו: קרקעות, מחצבים, מפעלים, אוצרות טבע. בנוסף, לרשותה עומד תקציב המדינה בו משתמשת לביצוע מדיניותה בתחומים שונים.

• שליטה על משאבים אנושיים- לרשות הממשלה יש כ"א במשרדי הממשלה, משפטנים, מורים, רופאים, צבא ומשטרה. לאנשים אלה יש את הידע הדרוש להתמודדות עם בעיות כלכליות, טכנולוגיות ופוליטיות סבוכות. הידע המקצועי שלהם מקנה לממשלה עמדת כוח נוספת.

• שליטה על מקורות מידע – לממשלה יש שליטה על מקורות מידע בתחומי פנים, חוץ, בטחון, תקשורת וזה מקנה לה עוצמה רבה.

• שליטה על מנגנוני האכיפה- משטרה, צבא, שב"כ, מוסד..            

 

העוצמה הנובעת מהשליטה בתחומים אלה היא גדולה ועצומה וקיים חשש שהרשות המבצעת עלולה לנצל עוצמה זאת לרעה, לפגוע בזכויות האדם והאזרח, לפגוע בזכויות המיעוטים, לנהוג בשרירותיות ולפגוע בדמוקרטיה במדינה עד כדי ביטולה.

 

מדוע יש להגביל את כוחו של השלטון

• למנוע מהשלטון להפוך את הדמוקרטיה לדיקטטורה של הרוב – הגנה על המיעוטים במדינה.

• למנוע מהשלטון לנצל את כוחו לרעה, למנוע ממנו לגרום לשחיתות ולמנוע פגיעה באזרחים.

• לתת ביטוי לרעיון האמנה החברתית ולעיקרון שלטון העם בכך שהשלטון נועד לשרת את העם, למנוע מצב שבו הנמצאים בשלטון ינצלו את תפקידם ומעמדם לטובתם הפרטית במקום לשרת את העם שבחר בהם לייצג אותו.

 

אמצעים להגבלת כוחות של השלטון:

1. ביסוס מע' משפט יציבה והבטחת מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי תלויים ברשויות האחרות.

2. הפרדה בין רשויות השלטון.

3. בחירות וחילופי שלטון אשר אינם מאפשרים לצבור כוח ועוצמה.

 

1. מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות השלטון

 

ביקורת בלתי פורמאלית

ביקורת הנעשית על ידי גופים  אזרחיים או קבוצות הפועלים בהתנדבות (העמותה לאיכות השלטון) כמו, אמצעי התקשורת.

גופים שאינם תלויים בשלטון.

​

ביקורת פורמאלית

ביקורת הנעשית על ידי מוסדות שתפקידם וסמכותם לבצע ביקורת על השלטון מעוגנת בחוק (היא מבוצעת על ידי עובדי מדינה על פי חוק).  כגון:  הפרדה בין רשויות השלטון,  קיום בחירות לפרלמנט בזמנים קבועים, הפרלמנט/בית מחוקקים נבחר, אופוזיציה לשלטון, מבקר המדינה, מערכת משפטית – בג"צ, יועץ משפטי לממשלה...

 

 

 

​

מנגנוני ביקורת מוסדית – פורמאלית

​

א. הפרלמנט מפקח על השלטון בכמה דרכים:

• חקיקה – באמצעות החקיקה הפרלמנט מגביל את פעולות הממשלה. השלטון חייב לבצע את פעולותיו על פי חוקים שנחקקו ע"י הפרלמנט וכך ניתן לחייב או למנוע מהשלטון לבצע פעולות מסוימות.  עם זאת יש לזכור שבמשטר פרלמנטארי יש לממשלה רוב בפרלמנט ולכן יכולתו של הפרלמנט להגביל את הרשות המבצעת הוא מוגבל.

• פיקוח על התקציב - הפרלמנט מאשר את המדיניות הכלכלית באמצעות אישור או אי אישור חוק התקציב.

• הצבעת אי אמון - במשטרים פרלמנטאריים השלטון חייב לקבל את אמון הפרלמנט על מנת להמשיך בתפקידו. הפרלמנט יכול להביע אי אמון בממשלה ולהפילה.

• פעילות אופוזיציה - המתנגדים לממשלה והמעוניינים לבקר את פעילותה, הם יושבים בפרלמנט ומפקחים על פעולות הממשלה, כמו כן, הם גם מעוררי את עיני הציבור למדיניות הממשלה ופעולותיה.

 

ב. מבקר המדינה

לבדוק את פעולת רשויות השלטון (טוהר מידות- פעולה ע"פ החוק, מניעת בזבוז, מנהל תקין.

 

ג. נציב תלונות הציבור

טיפול בתלונות הקשורות להתנהלות בלתי תקינה של השלטון, הנציב מפנה את התלונה לגוף השלטוני שכלפיו התלוננו ודורש ממנו הסברים.(אומבודסמן).

 

ד. מערכת בתי המשפט

(במידה ומתקיימת פניה -ביהמ"ש אינו יוזם ) ביהמ"ש בודק אם פעולות של הרשות המבצעת נעשו בניגוד לחוק ובודקת האם החקיקה של הרשות המחוקקת אינה חורגת מהעקרונות שנקבעו בחוקה (חוקי היסוד).  

​

ביקורת בלתי פורמאלית

• תקשורת - דיווח על האירועים המתרחשים ופרשנות בתחומים שונים- ביטחון, שחיתות, כלכלה. התקשורת יכולה לבקר את פעולת השלטון וליצור דעת קהל שתגרום לשלטון לבצע או להימנע מביצוע (ועדת חקירה ממלכתית...)

• דעת הקהל - יכולה ללחוץ על השלטונות באמצעות הפגנות, שביתות, עצומות - השלטון הדמוקרטי מתחשב בדעת הקהל מפני שהוא זקוק לו בבוא יום הבוחר... גם כשאין הפגנות השלטון מבצע סקרי דעת קהל על מנת לחוש את השטח...

• אומנות - דרך להבעת ביקורת כנגד השלטון - ציור, פיסול, מוסיקה, ספר, קולנוע, תיאטרון... 

​

​

2.הפרדת רשויות

 

רעיון הפרדת הרשויות נועד להגביל את השלטון ולמנוע ריכוזיות וסמכויות יתר בידי שליט אחד.

ההנחה בבסיס העיקרון - כוח מוחלט גורם לשחיתות, לכן יש לחלק את הכוח בין מספר רשויות אשר כל אחת מהן תבצע תפקיד אחר, הכוונה היא ליצור מצב שבו הרשויות השונות יגבילו זו את זו ובכך יוגבל כוחו של השלטון.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

על פי רעיון הפרדת הרשויות, בכל מדינה צריכה להתקיים הפרדה בין תפקידי השלטון השונים: חקיקה, ביצוע ושיפוט, כדי למנוע ריכוז הכוח והעוצמה בידי רשות אחרת. על בסיס זה נקבעו שלוש רשויות- רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת.

הרשות המחוקקת מחוקקת חוקים, הרשות המבצעת קובעת מדיניות ומחליטה החלטות ומבצעת אותן באמצעות המנגנון הבירוקרטי במשרדי ההמשלה. הרשות השופטת שופטת על פי החוקים שקובעת הרשות המחוקקת.

הפרדת הרשויות הכרחית לפיזור הכוח של השלטון במדינה. כך יובטחו בלימה ואיזון בין רשויות השלטון ותיווצר ביניהן תלות הדדית.

 

הפרדת הרשויות אינה מלאה, כל אחת מהרשויות ממלאת את התפקיד שהוטל עליה- חקיקה, ביצוע או שיפוט. אך אין לה בלעדיות על תפקידה ויש בסמכותה למלא תפקידים נוספים המשתייכים לתחום סמכותם של הרשויות האחרות. לדוגמא, המחוקקת מחוקקת את החוק הראשי בכנסת ולממשלה יש סמכות לחוקק חקיקת משנה (פרטי ביצוע של החוק).

הפרדת הרשויות צריכה להיות גמישה כדי שהרשויות יעבדו בהרמוניה והן יהיו קשורות זו בזו ויקיימו ביניהן יחסי ריסון, איזון ובקרה.

 

חשיבות הפרדת הרשויות-

- הפרדת הרשויות הכרחית לפיזור מוקדי הכוח של השלטון במדינה.

-  הפרדת הרשויות מאפשרת קיום של מערכת איזונים ובלמים בין הרשויות ונוצרת ביניהן תלות הדדית.

- עקרון הפרדת הרשויות נועד להגביל את השלטון וע"י כך להבטיח את חירותו של האזרח.

- מול הסכנה של עריצות השלטון ותורם ליעילות בתפקודה של המערכת השלטונית. 

 

 

האם עיקרון הפרדת הרשויות נשמר במלואו?

יש ביניהן יחסי איזון, ריסון ובלימה. עקרון הפרדת הרשויות אינו ממומש במלואו בשל מספר סיבות:​

1. חובת שיתוף פעולה בין הרשויות – אם הגופים יעסקו רק באיזון ובלימה ייוצר מצב של שיתוק, לא ניתן יהיה לחוקק חוקים, לא ניתן יהיה לקבל החלטות, לא ניתן יהיה לשפוט עבריינים ולכן צריך שתוף פעולה.

2. עירוב סמכויות במציאות – ההפרדה אינה מלאה מפני  שכל אחת מהרשויות מבצעת גם תפקידים שבאופן רשמי אינם מוטלים עליה אלא על הרשויות האחרות.

​

​

3. חוקה

1. חוקה קובעת את עקרונות היסוד של המדינה, את ערכיה ואת הנורמות (התנהגות מקובלת בחברה) הפוליטיות שלה, את הכללים שעל פיהם תתנהל המדינה.[ מדינה  יהודית, דמוקרטית, קומוניסטית, מוסלמית וכו]

2. חוקות מתגבשות בד"כ בעת לידתה של מדינה חדשה (חוקת ארה"ב) או לאחר מהפכה חברתית-פוליטית (חוקת צרפת, אירן...)

3. החוקה כוללת פירוט של זכויות האדם והאזרח, לעיתים גם זכויות של קבוצת מיעוט.

4. בחוקה מוגדר מבנה רשויות השלטון, נקבעות הסמכויות והתפקידים , יחסי הגומלין ביניהן. 

5. עליונות החוקה - החוקה עליונה על החוק ולכן אסור שהחוקים יסתרו אותה.

6. החוקה מנוסחת באופן כללי להבדיל מניסוח מפורט בחוקים אחרים.

7. בישראל אין כיום חוקה למרות שבהכרזת העצמאות קיימת התחייבות לחוקק חוקה וזאת בשל חוסר הסכמה רחב, בעיות קואליציוניות וכו' אולם קיימים חוקי יסוד שמעמדם חזר מחוקים רגילים , שיהוו בבוא היום את החוקה העתידית.

 

הגדרה

חוקה היא מסמך הקובע את עקרונות היסוד, הנורמות והערכים של המדינה ושעל פיהם המדינה אמורה להתנהל.   החוקה מגדירה את התפקידים והסמכויות של רשויות השלטון ואת היחסים ביניהם, ומפרטת את זכויות האדם, האזרח והמיעוט.

​

תפקידי החוקה

1.להגביל ולרסן את השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוחו, למנוע את עריצות הרוב.
2.להגן על זכויות אדם, אזרח ומיעוט.
3. להגדיר את אופייה, ערכיה וייחודה של המדינה.
4.לחנך לערכים דמוקרטיים.

​

עליונות חוקה

מטרת החוקה להביא ליציבות והגנה מפני שנויים תכופים ופזיזים הנובעים מהחלפת השלטון ולכן לחוקה יש מעמד מיוחד:

1. החוקה עליונה על פני חוקים רגילים.
2. שנוי החוקה הוא רק על ידי רוב מוחלט או מיוחס, בחוקה עצמה כתובים התנאים ההגבלות וההוראות לשנוי.
3. החוקה בדרך כלל משוריינת כך שלא ניתן יהיה לשנות אותה ברוב רגיל אלא ברוב מיוחס

​

​

​