top of page

15. גישות חברתיות כלכליות

חירות ושוויון – ערכי יסוד בדמוקרטיה

 

ערכי שיוויון וחירות נובעים מרעיון "הזכויות הטבעיות" של האדם. אדם נולד חופשי ושווה בזכויותיו לכל אדם אחר. בין שני ערכים אלה קיים מתח.

 

חירות- משמעה שלכל אדם יש זכות להתנהל לפי רצונו ודרכו כל עוד אינו פוגע באחרים ואינו מפריע להם לממש את זכויותיהם. ערך זה הוא נרחב ביותר. זכות זו היא של כל אדם גם לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו.

 

שוויון- כל אדם נולד עם אותן זכויות. לכל בני האדם זכות לממש את חירותם, ומחובתה של המדינה לדאוג לכל האזרחים לתנאי קיום בסיסיים כדי שיאפשרו להם לממש את החירות ולממש את הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחד.

 

המתח בין שוויון וחירות

בין שני הערכים חירות ושוויון קיים מתח, מצד אחד זכותו של כל פרט לחירות ולמימוש מלא של יכולותיו מצד המדינה מתערבת כדי לאפשר זכות זו לכולם ולכן פוגעת בזכויות טבעיות בתוך הזכות לחירות של חלק מאזרחיה. למשל מעלה מיסים על מים ודלק.

הניסיון לצמצם את המתח בין הערכים חירות ושוויון הביא ליצירת דגמים שונים של דמוקרטיות, הגישה הליברלית והגישה הסוציאל דמוקרטית בכל אחת מושם דגש שונה על כל אחד מהערכים.

 

 

הגישה הליברלית

גישה כלכלית- חברתית המדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי-כלכלי. מעודדת יוזמה פרטית ותחרות חופשית/ כלכלת שוק/ כלכלה חופשית/ שוק חופשי. מעורבות המדינה בתחום החברתי-כלכלי היא מינימלית / מצומצמת והפרט אחראי לרווחתו. (חובה לתת דוגמה אחת לפעולות המדינה- הפרטה, צמצום מעורבות ע"י קיצוץ תקציבים)

 

הגישה הסוציאל דמוקרטית

גישה כלכלית- חברתית המדגישה את השוויון החברתי-כלכלי על פני החירות הכלכלית. המדינה אחראית/ מחויבת לדאוג לרווחתם החברתית-כלכלית של כל האזרחים/ מחויבת לקדם סולידריות חברתית-כלכלית/ מחויבת לצמצם פערים בין שכבות האוכלוסייה ולקדם שוויון הזדמנויות/ מחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלי רחבה/ מחויבת להבטיח קיום בכבוד לכל אדם. המדינה מעורבת בתחום החברתי-כלכלי במידה רבה. (חובה לתת דוגמה אחת לפעולות המדינה: סבסוד שירותים, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, זכויות חברתיות נרחבות, הלאמה)

         

 

ההבדלים ביחס לערכי החירות והשוויון בין שתי הגישות הם רק בתחום הכלכלי חברתי. שתי הגישות הן דמוקרטיות ובמדינות בעלות שתי הגישות יש חירות פוליטית ושוויון פוליטי. כמו כן, הוויכוח בין הגישות נוגע למידת התערבותה של המדינה בתחום הכלכלי חברתי, ולא בתחומים אחרים. שכן שתי הגישות דוגלות באי התערבות בתחום הפרט.

 

המשותף לשתי הגישות (על מה הן מסכימות):

שתי הגישות מסכימות על חשיבותו של ערך החירות ועל חשיבותן של זכויות הפרט. בנוסף שתיהן מסכימות על כך שהשוויון במישור הפוליטי, מדיני וזכויות אדם חשוב מאוד.

 

ההבדל בין הגישות:

(א) מידת מעורבות המדינה בחיי הפרטים והחברה לקידום השוויון הכלכלי חברתי -

בגישה הליברלית: מעורבות מועטה (המדינה אינה מתערבת בחיי הפרט ומאפשרת שוק חופשי) גישה סוציאל דמוקרטית: מעורבות רבה (הגישה שואפת לצמצם פערים חברתיים כלכליים באמצעות מדיניות מתערבת).

(ב) ערך מרכזי-

גישה ליברלית: חירות (כלכלית).

בגישה סוציאל דמוקרטית: שוויון (כלכלי חברתי).

 

(ג) איזה שוויון חשוב יותר- 

הגישה הליברלית רואה בשוויון המשפטי, פוליטי וזכויות אדם חשוב ורק הוא בלבד.

הגישה הסוציאל דמוקרטית טוענת שהשוויון החברתי- כלכלי חשוב יותר כי ללא שוויון זה לא תינתן לכולם הזדמנות שווה לממש את עצמם. השוויון המשפטי, פוליטי גם חשוב אך הכלכלי- חברתי חשוב יותר.

 

 

‏‏לכידה.JPG
1665849_orig.jpg
‏‏לכידה.JPG
לכידה1.JPG
לכידה2.JPG
bottom of page