13. עקרון זכויות האדם והאזרח

חירות ושוויון – ערכי יסוד בדמוקרטיה

ערכי שיוויון וחירות נובעים מרעיון "הזכויות הטבעיות" של האדם. אדם נולד חופשי ושווה בזכויותיו לכל אדם אחר. בין שני ערכים אלה קיים מתח.

חירות

משמעה שלכל אדם יש זכות להתנהל לפי רצונו ודרכו כל עוד אינו פוגע באחרים ואינו מפריע להם לממש את זכויותיהם. ערך זה הוא נרחב ביותר. זכות זו היא של כל אדם גם לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו.

שוויון

כל אדם נולד עם אותן זכויות. לכל בני האדם זכות לממש את חירותם, ומחובתה של המדינה לדאוג לכל האזרחים לתנאי קיום בסיסיים כדי שיאפשרו להם לממש את החירות ולממש את הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחד.

המתח בין חירות ושוויון

בין שני הערכים חירות ושוויון קיים מתח, מצד אחד זכותו של כל פרט לחירות ולמימוש מלא של יכולותיו מצד המדינה מתערבת כדי לאפשר זכות זו לכולם ולכן פוגעת בזכויות טבעיות בתוך הזכות לחירות של חלק מאזרחיה. למשל מעלה מיסים על מים ודלק.

הניסיון לצמצם את המתח בין הערכים חירות ושוויון הביא ליצירת דגמים שונים של דמוקרטיות, הגישה הליברלית והגישה הסוציאל דמוקרטית בכל אחת מושם דגש שונה על כל אחד מהערכים.

זכויות אדם ואזרח

לאדם יש זכויות טבעיות כאדם וזכויות מעצם היותו אזרח. בחלק זה נתמקד בזכויות הטבעיות של האדם.

זכויות אדם- זכויות טבעיות

לכל אדם יש זכויות יסוד השייכות לו מרגע לידתו. תפקיד המדינה הדמוקרטית הוא להגן על כל בני האדם החיים בתחומה ולאפשר להם לממש את זכויותיהם הטבעיות, זכויות השייכות לאדם מעצם היותו אדם.

זכויות האדם אינן מוענקות על ידי השלטון, אינן תלויות בשלטון והשלטון איננו רשאי ליטול אותן מן הפרט לכן הן מכונות

זכויות טבעיות/ יסוד/ בסיסיות.

רעיון זכויות האדם מבוסס על הרצון להבטיח קיום אנושי בכבוד לכל בני האדם ולמנוע פגיעה בזכויותיהם הטבעיות. למרות שזכויות אלה הן זכויות טבעיות שכל אדם וכל אזרח זכאי להן במדינתו, לא ניתן להגיע למצב שבו כל פרט מממש אותן במלואן. כלומר, הזכויות אינן מוחלטות אלא יחסיות.

התנגשויות בין זכויות

במציאות הדמוקרטית ייתכנו מצבים שבהם מימוש מלא של זכות מסוימת על ידי פרט או קבוצה תפגע באפשרות לממש זכות אחרת על ידי פרט או קבוצה אחרים (או שיפגע בערך, או ביעד או באינטרס כלשהו, או בעיקרון דמוקרטי), כלומר קיימות התנגשויות בין זכויות או הגבלות על זכויות.

יש התנגשויות בין הזכויות שהפתרון להן מצוי בחוק, יש התנגשויות שהפתרון להן מצוי בתקדים משפטי או בפסיקה של בית משפט. בית המשפט מאזן בין מרכיבי ההתנגשות, הוא בוחן איזה מרכיב בהתנגשות צריך להגביל והפסיקה שתתקבל תגרום למינימום פגיעה מההחלטה.

דוגמאות:

1. כאשר הזכויות מתנגשות בינן לבין עצמן ולא ניתן לפיכך לממש את שתיהן במלוא היקפן - דוגמא: הזכות להפגין מתנגשת בזכות לחופש התנועה, הזכות לחופש הביטוי והמידע עשויה להתנגש בזכות לפרטיות, בזכות לשם טוב ובזכות לכבוד.

2. כאשר זכות מתנגשת ביעדים חיוניים אחרים של המדינה - דוגמא: חופש הביטוי [מידע על פריסת צה"ל בשטחים] עשוי להתנגש בביטחון המדינה, הזכות לחירות – החופש ליזמה כלכלית [שפירושו כי המדינה אינה רשאית להתערב בתחום הכלכלי של הפרט], מתנגשת עם יעדים חברתיים, כמו צמצום פערים בין הקבוצות השונות במדינה.

שקלול ואיזון בין הזכויות

כדי לפתור את בעיית ההתנגשות בין הזכויות יש לעשות שקלול ואיזון בין הזכויות; יש להעמיד זו מול זו את חומרת הפגיעה בזכות אחת מול חומרת הפגיעה בזכות אחרת, או ביעדיה האחרים של המדינה, ולשקול מהו הפתרון המאפשר הגנה מרבית על שתי הזכויות, תוך פגיעה מעטה ככל האפשר בכל אחת מהן.

1.הזכות לחיים וביטחון

זכותו של כל אדם לחיות מבלי לחשוש מפני פגיעה פיזית או נפשית המסכנת את חייו או פוגעת בשלמות גופו וחובת המדינה לספק לו את ההגנה הדרוש לשם מימוש הזכות.

זכות זו נובעת:

1. מהתפיסה הדמוקרטית שהחיים הם ערך עליון ולכן נטילת החיים או פגיעה בהם מנוגדות לכל מוסר אנושי.

1. מכבוד האדם והאיסור להשפיל אותו. כבוד האדם הוא ערך עליון ולכן ערעור בטחונו של האדם באמצעות השפלה, הפחדה והטרדה הוא לא לגיטימי.

חובת המדינה לספק לפרט את ההגנה הדרושה, להגן על חייהם ועל ביטחונם האישי של כל בני האדם החיים במדינה. היא עושה זאת באמצעות חוקים (כמו חוק האוסר רצח, הריגה וכד') ומוסדות הביטחון (כמו צבא, משטרה).

דוגמא להתנגשות הזכות: במקרה של דחיית בקשה להמתת חסד- מתנגשות הזכות לחיים (המדינה מחויבת להגן על חייו של האדם) והזכות לחופש הבחירה (של אותו אדם למות בכבוד).

דוגמא לפגיעה בזכות לחיים לטובת הכלל:

צה"ל מגייס אדם בריא בגופו ובנפשו לשרות צבאי למשך שלוש שנים. כלומר, הזכות לחיים עלולה להיפגע בשל הזכות לביטחון של תושבי המדינה.

2.הזכות לקניין

זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש, לשמור עליו וליהנות ממנו ללא חשש שיילקח ממנו. הוא יכול להיות רוחני ויכול להיות חומרי. קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.

קניין רוחני

שירה, יצירה ספרותית, מוסיקלית, כתיבה מדעית, עיתונאית, הפקת סרטים, יצירת תוכנת מחשב, המצאה מדעית שנרשמה כפטנט,שימוש בכל אלה (העתקה, הקרנה או הפצה) מחייב הסכמת/אישור מהבעלים של קניין זה.

קניין חומרי

כסף, מניות, חשבון בנק,בית, אדמה, ריהוט,

תכשיטים או כל רכוש מוחשי שאדם יכול לצבור.

אסור לגעת או להשתמש ברכושו של אחר או להיכנס לשטחו של אדם אחר ,לחשבון הבנק שלו או למחשב שלו ללא הסכמתו.

1. כדי לקיים רמת ביטחון גבוהה האנשים נאלצים לשלם מיסים ובכך נפגע הקניין החומרי שלהם.

2. במקרה שהממשלה מחליטה שהיא מעוניינת לצמצם את מספר בעלי הנשק מתוך רצון לצמצם את תופעות האלימות בחברה ובמשפחה ומבקשת ממי שלא שייך לכוחות הביטחון להחזיר את נשקו האישי שרכש בכספו ושייך לו , מתנגשת הזכות לקניין חופשי והזכות לחיים וביטחון.

3.הזכות לכבוד

זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב. מקורה של זכות זו בתחושתו הסובייקטיבית של האדם ובדימויו העצמי. העלבה, זלזול, השפלה פיזית או מילולית היא פגיעה בזכות זו.

קשה להגדיר את הגבול בין כבוד לחוסר כבוד מכיוון שזה תלוי בפרשנות האישית של מי שמעורב במקרה. מעשה שמותיר אחריו תחושת פגיעה, השפלה, עלבון או לעג הוא מעשה של חוסר כבוד.

דוגמה למצב התנגשות:

במקרה שבו לועגים לאדם מגמגם ומחקים אותו מתנגשות הזכות לכבוד (של בעל המגבלה שהושפל) והזכות לחופש הביטוי (של הלועגים).

זכויות נגזרות מהזכות לכבוד:

1. הזכות לכבוד- הזכות לפרטיות - זכותו של כל אדם לחיות ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו. זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא רשותו. אין לגעת בחפציו ובגופו של אדם ו/ או לאסוף לגביו מידע ו/או לפרסם פרטים אודותיו ללא הסכמתו.

דוגמה להתנגשות הזכות:

במקרה שבו מתפרסם על מחלה קשה שלקה בה ראש הממשלה מתנגשות הזכות לפרטיות (של ראש הממשלה שבריאותו היא עניין אישי) עם זכות הציבור לדעת (מכיוון שמחלתו תקשה על תפקודו ויש לכך השפעה על תפקוד המדינה ועל הציבור).

2. הזכות לכבוד- הזכות לשם טוב - זכותו של כל אדם ששמו לא יוכפש, שלא יפורסם מידע שקרי אודותיו. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו הטוב של האדם.

דוגמה להתנגשות הזכות:

במקרה שמתפרסם שמו של שר בכיר בממשלה הנחשד בלקיחת שוחד מתנגשת הזכות לשם טוב (של השר) עם זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות (אמצעי התקשורת רואים חשיבות רבה בפרסום מידע כזה בנוגע לאדם בכיר המשפיע על המדינה).

4.הזכות לשוויון

זכותו של כל אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין, לקבל יחס שווה לזולתו.כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם, על החברה והמדינה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם. מתוך הזכות לשוויון נגזרות כמה זכויות נוספות:

סוגי מדיניות הנוגעות לזכות לשוויון

1. אפליה פסולה- התייחסות שונה, לא לגיטימית, לבני אדם שונים ללא סיבה מוצדקת או לבני אדם שונים שהשוני ביניהם לא קשור לנושא ההתייחסות. לדוגמא: כאשר מונעים מאדם מסוים להתקבל לעבודה מסוימת בגלל צבע עורו, מוצאו, מינו, דתו וכד'.

2. הבחנה- התייחסות שונה לאנשים שונים כשהשוני ביניהם רלוונטי לנושא ההתייחסות בשל צרכים מיוחדים או דרישות רלוונטיות. לדוגמה: לתלמידים לקויי למידה ישנן הקלות בבחינות הבגרות כאשר הם מציגים אבחונים זאת כדי לתת להם שוויון הזדמנויות להצליח כמו חבריהם שלא זקוקים לאבחונים. דוגמא נוספת: תלמיד נכה בבי"ס מקבל כיתה בקומת הקרקע, נכנס דרך השער הגדול, הולך לשירותים למטה וכד' וזאת כדי לתת לו את האפשרות ללמוד בבי"ס רגיל כמו כולם.

לעיתים המדינה סוטה מעקרון השוויון כדי להביא שוויון בעתיד אז היא פועלת בדרך / מדיניות ל העדפה מתקנת:

3. העדפה מתקנת- הטבה / העדפה לטובת קב' שקופחה בעבר מבחינה חברתית או כלכלית. היא מוגבלת בזמן, במטרה להביא לצמצום פערים בחברה ולבטל דעות קדומות כלפי אוכלוסיות מסוימות. למשל, נשים ואפרו אמריקאים. דוגמה: שריון תפקידי ניהול לנשים במגזר הציבורי ובחברות. דוגמה נוספת: שריון מקומות באוניברסיטה לסטודנטים אפרו אמריקאים.

וויכוח על מדיניות ההעדפה מתקנת:

בעד:

1. מדיניות זו עוזרת במימוש מושג שוויון הזדמנויות וצמצום פערים.

מתן העדפה מתקנת ניתנת לקבוצות מקופחות שהגיעו למצבן בעקבות מדיניות הרשויות, ולכן יש לתקן זאת.

נגד:

1. מדיניות זו יוצרת אפליה פסולה, כי ציבור מסוים מקבל זכויות יתר על פני ציבור אחר שכישוריו לא מנצלים. אנשים העומדים בקריטריונים לעבודה מסוימת עלולים להידחות רק משום שמס' מקומות הוקצו מראש למי שמשתייכים לקב' מיעוט מקופחות בלבד, אף שייתכן שכישוריהם של הנדחים גבוהים מאלה של חברי קב' מיעוט.

2. "שוויון הזדמנויות" פוגע בחירויות האדם. בני הקב' הנחותה משקיעים פחות מאמצים על מנת להגיע להישגים ובכך אינם מממשים את עצמם ואת התחרות החופשית.(יצירת תלות).זה בעצם הוויכוח שמשקף ביסודו את ההבדל בין הגישה הליברלית לגישה הסוציאל דמו'.

5.הזכות להליך הוגן

זכותו של כל אדם הנמצא בהליך משפטי (במהלך העמדה לדין) שזכויותיו הטבעיות לא ייפגעו מעבר לנדרש לצורך החקירה והמשפט. מטרת זכות זו למנוע פגיעה לא מוצדקת בזכויות היסוד של האדם ולהגן על זכויותיו מפני שרירות השלטון.

מרגע שאדם חשוד בדבר עבירה ועד להענשתו – הפגיעה בזכויותיו של החשוד תהיה מוצדקת ותתבצע על פי כללים ומגבלות הקבועים בחוק כגון אלה:

אסור לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית המשפט.
על מנת לעצור אדם לפרק זמן גדול מ- 24 שעות, יש צורך באישור בית משפט.
רק לבית המשפט יש סמכות להעניש.
אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו).
זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם כדי שיוכל להגן על עצמו.
סנגוריה ציבורית- כל אדם שהואשם זכאי לקבל ייצוג מקצועי בבית המשפט באמצעות עורך דין, כשהאדם אינו מסוגל לממן , המדינה תספק לו שירות זה בחינם.
פומביות המשפט (בדלתיים פתוחות) - הליך משפטי חייב להיות פתוח וגלוי לציבור ולתקשורת. יש לכך שתי מטרות: כדי שלא יטענו שהמשפט התנהל באופן בלתי תקין ושהצדק יראה ולא רק יעשה- שהציבור ידע שנעשה צדק.
השופטים חייבים להיות בלתי תלויים - אינם מכירים את הצדדים המתדיינים ואין להם דעה מוקדמת לגבי העניין המובא בפניהם.
זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט בעניינו.

6. הזכות לחירות

זכותו של כל אדם לחופש פעולה ולחופש בחירה לעשות ולנהוג כראות עיניו. זכות זו איננה מוחלטת.

ניתן להגביל את חירותו של אדם במקרים האלה:

< >פגיעה בזכויות הזולת פגיעה בחברה פגיעה של הפרט בעצמו

מהזכות לחירות נגזרות חירויות שונות:

חירות המחשבה והדעה- זכותו של כל אדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. זו זכות מוחלטת.
חופש ההתאגדות- הזכות של כל אדם להתאסף, להתאגד לקב', מפלגה, משפחה, חברים לדעת, חברים לדת, חברים למאבק, חברים למקצוע, במטרה לקדם אינטרסים שונים- חברתיים, פוליטיים, כלכליים ואחרים.
חופש המצפון- זכותו של כל אדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של כל אדם לסרב לבצע פעולה הנוגדת את ערכיו. דוגמה להתנגשות: חייל המסרב לשרת בשטחים מטעמי מצפון- ישנה התנגשות בין חירות המצפון של החייל לבין עיקרון שלטון החוק.
חופש התנועה- החופש של כל אדם לנוע ממקום למקום. זכותו של אדם לנוע בחופשיות בתחומי המדינה וזכותו לצאת ממנה לחו"ל ולחזור ללא הגבלה. דוגמה להתנגשות: במקרה בו אוסרים על נסיעה בשבת בכביש מסוים, לדוגמא, בית הכנסת הגדול בעפולה, מתנגשות הזכות לחופש תנועה עם הזכות לחופש דת.
חופש הביטוי- החופש של כל אדם לבטא כל דעה, רגש, אמונה, העדפה בכל דרך: אמצעי תקשורת, אמנות לסוגיה, הפגנות, תקשורת בינאישית, צורת לבוש וכד'. מחירות זו נגזרות: חופש ההפגנה, חופש האסיפה, חופש השביתה וחופש המחאה. דוגמה להתנגשות הזכות: במקרה שבו עיתון מבקש לפרסם מידע אינטימי על חייו של אדם מתנגשות הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות.
חופש ההפגנה- אחת הדרכים למימוש חופש הביטוי. זוהי דרך המאפשרת הבעת דעה בפומבי והשגת הד ציבורי (השפעה על דעת הקהל).חירות המידע- זכותו של כל פרט להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש לעצמו עמדה ודעה בכל עניין ודבר. ובנוסף, לקבל מידע על הנעשה במדינה ועל עניינים המשפיעים על חייו ואיכותם.
זכות הציבור לדעת- מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל לפקח ולבקר את מעשיהם. מכאן נובעת זכותו של הפרט לקבל מידע על הנעשה במדינה ועל עניינים המשפיעים על חייו. דוגמה להתנגשות: כאשר יש מצב בו הצנזורה לא מאשרת לפרסם מידע על מערכות של אמצעי לחימה השייכים לצבא מתנגשות הזכות לחירות המידע וזכות הציבור לדעת עם ערך ביטחון המדינה.
חופש העיתונות- אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי וחירות המידע / זכות הציבור לדעת.
חופש דת- החופש של כל אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן שלה. זכותו להיות מזוהה עם דת מסוימת ולפעול על פי ערכיה ועקרונותיה.
חופש מדת- זכותו של כל אדם לא להיות שייך לדת כלשהי.
חופש העיסוק- כל אדם יכול לבחור לעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה, ולפעול במקום ובדרך הרצויים לו, לשם הבטחת צורכי הקיום שלו והגשמה עצמית. על חופש העיסוק יש הגבלות מעטות המפורשות בחוק. יש הגבלות הקשורות להתמחות מקצועית ולתנאים הנדרשים לעיסוק בתחום מסוים כמו רופאים, עורכי דין וכו'.

זכויות פוליטיות (זכויות אזרח)

זכויות אזרח מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח במדינתו. אלו הן זכויות הניתנות לאזרח מעצם היותו אזרח והן נועדו להבטיח את חירותו הפרטית של כל אדם, ולהגן על האדם והאזרח מעריצות השלטון.

1. הזכות לבחור ולהיבחר:

הזכות לבחור- זכותו של אזרח לבטא את עמדותיו הפוליטיות על ידי קביעת הרכב השלטון.

הזכות להיבחר- זכותו של אזרח להשפיע על הנעשה במדינתו במסגרת תפקיד באחד ממוסדות השלטון.

זכויות אלה מבטאות רמות שונות של מעורבות פוליטית של האזרח בחיי מדינתו. הזכויות מבוטאות בבחירות גן באופן ישיר כמועמד וגם באופן עקיף, בבחירת נציגים. במדינת ישראל זכויות אלו ניתנות לכל אזרח בגיל המתאים ששמו הופיע בספר הבוחרים, אלא אם בית המשפט שלל אותן ממנו.

2. הזכות למתוח ביקורת על השלטון (חופש ההפגנה והמחאה):

זכותו של אזרח לבטא את מחאתו על אופן התנהלותו ופעולותיו של השלטון. זכות זו נועדה לחזק את המעורבות האזרחית ולפקח על השלטון. ניתן לבקר את השלטון באמצעות אמצעי תקשורת, הפגנה וכד'. כולל חופש ההפגנה והמחאה.

3. חופש ההתארגנות (חופש ההתאגדות הפוליטית):

זכותו של אדם להתחבר לקב' ובמסגרתה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים. זכות זו מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.

זכויות חברתיות

זכויות המוענקות ע"י המדינה במטרה להבטיח רמת חיים בסיסית ביניהן: הזכות לשירותי בריאות, לחינוך, לביטחון סוציאלי ולרמת חיים בסיסית, לדיור, זכויות עובדים. המדינה מעניקה זכויות אלה בדרך של הקצאת משאבים ושירותים שהיקפם ואופיים תלויים במדיניות חברתית-כלכלית. במדינות דמוקרטיות רבות זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת ומדודה.

קיים ויכוח בחברה הדמוקרטית בנוגע למעמד הראוי של הזכויות החברתיות ולמחויבות המדינה לממש אותן. יש הטוענים שהשקפת עולם הרואה בערך כבוד האדם תשתית לכל זכויות האדם ובסיס להתנהלות האדם בחברה, מחייבת להעניק לזכויות החברתיות את הסטאטוס זכויות טבעיות. אחרים טוענים שהן תלויות בשלטון ובגישתו הדמוקרטית.

1. הזכות לרמת חיים נאותה

הגדרה- זכותו של אדם לחיות את חייו באופן שבו ימולאו צרכיו הבסיסיים.

רמת חיים בסיסית היא תנאי חיוני לקיומו של אדם חופשי המסוגל לחשוב ולקבל החלטות הגיוניות. המדינה, על פי הגישה שלה תבחר להעניק לפרטים שרמת חייהם הסבירה מאוימת, קצבאות שונות, סובסידיות (תמיכה כספית מהממשלה), דמי אבטלה או השלמת הכנסה.

המושג רמת חיים בסיסית הוא מושג השנוי במחלוקת ואין לו הגדרה אחת.

2. הזכות לדיור

הגדרה- זכותו של אדם לקורת גג ומקום מגורים.

(זכות זו מהווה נדבך מרכזי במה שכינינו רמת חיים בסיסית). מדינת הרווחה רואה עצמה מחויבת להעניק קורת גג לכלל האוכלוסייה כדבר בסיסי וכמו כן לעזור בהשגת מגורים בתנאים נאותים. הסיוע מהממשלה יכול להינתן בדרכים שונות: על ידי דיור ציבורי לחסרי בית, מענקים לדיור, משכנתאות, הלוואות לדיור בתנאים נוחים וכד'.

3.הזכות לטיפול רפואי

הגדרה- זכותו של אדם לקבל שירותים רפואיים בסיסיים באופן שגרתי ובמצבים שבהם הוא נזקק להם. זכות זו מממשת את הזכות לחיים וביטחון (שלמות הגוף)בכך שהמדינה אחראית לספק לאזרחיה את השירותים הנחוצים לשמירה על בריאותם.

מדינת רווחה (סוציאל דמוקרטית) דואגת לביטוח בריאות ממלכתי מכוח חוק, אשר מאפשר גם למי שאין לו אפשרות לשלם דמי ביטוח רפואי לקבל טיפול רפואי.

לעומת זאת במדינה ליברלית נדרש כל אדם לדאוג לעצמו לביטוח בריאות. מי שאינו מסוגל לדאוג לעצמו לביטוח כזה, ביום שבו זקוק לו הוא נתון לחסדי הגורל.

דוגמא- ארה"ב והרפורמה במס הבריאות..

4. זכויות עובדים ותנאי העסקה

הגדרה- זכותו של אדם שיהיו לו זכויות ותאים סבירים במקום עבודתו.

זו זכות חברתית לעבודה שכוללת הגדרת שכר מינימום לעבודה, הגבלת מספר שעות עבודה, תנאי עבודה סבירים, תנאים סוציאליים, קביעות וכד'.

רוב שעות היום האדם נמצא בעבודה ולכן כחלק מרמת החיים הסבירה עליו לקבל זכויות ולהיות מוגן מפני פגיעה שם.

מדינת רווחה תדאג להגן על העובדים ולממש את זכויותיהם ככל האפשר.

5. הזכות לחינוך

הגדרה- זכותו של אדם לקבל השכלה שבאמצעותה יוכל לפתח את עצמו, לתרום לחברה ולהיות אזרח עצמאי. חובת המדינה לספק זכות זו לילד באמצעות מערכת חינוך. כל מדינה קובעת את הכללים לגבי גיל מינימום ומקסימום לחינוך ומגדירה את אפשרויות הבחירה בין בתי הספר.

מדינת רווחה משקיעה משאבים במערכת החינוך שנגישה לכלל האוכלוסייה והיא מספקת חינוך חינם (יש מדינות שגם החינוך הגבוה יותר יהיה חינם).

לדוגמא- חוק חינוך חינם לילדים חולים.

דוגמא נוספת- במדינת ישראל קיים חוק חינוך חובה חינם 1949 (התשלומים הינם על ספרים, טיולים והוצאות שוטפות של בתי הספר).

במדינה בעלת גישה ליברלית חינוך טוב יותר יהיה יקר יותר וכך תיווצר חברה שבה מעמד כלכלי שיוביל לפער השכלתי.

זכויות קבוצתיות/ זכויות תרבותיות

זכויות המיעוט - הן זכויות המוקנות לבני אדם בשל השתייכותם לקבוצה מסוימת, בעלת ייחוד אתני, תרבותי או דתי. הזכויות עוזרות לקבוצה לשמר את הייחוד שלה אל מול קב' הרוב באותה מדינה (כמו, שימור השפה, התרבות והמסורת). זכויות הקבוצה אינן שייכות לאדם כפרט אלא כחלק מקבוצה משום שהן אמורות לשמור על זהותה הייחודית של הקב'. לכן הפרט, למשל, לא יכול לקבוע תכנית לימודים על פי השקפתו או השפה שלו וכדומה, אלא רק כחלק מקב' מיעוט).

1. חופש חינוך

זכותו של בן מיעוט ללמוד בשפתו ואת התכנים הרלבנטיים לעולמו התרבותי אשר נבדל מתרבות רוב האוכלוסייה (החברה השלטת).

מדינה שמכירה בזכויות הקבוצה מייחסת חשיבות לכך שבן מיעוט ילמד תכנית לימודים הכוללת את דתו, מורשתו, שפתו ותרבותו לצד הכרת המדינה בה הוא חי.

ביטויה של הזכות- בישראל- ב-1975 נכתבה תכנית לימודים ייחודית למגזר הערבי ולפיה לומדים עד היום.

דוגמה להתנגשות הזכות: מקרה שבו המדינה דורשת כי בני המיעוט ילמדו את תכנית הלימודים של הרטב כדי שרוב והמיעוט יוכלו להיבחן בבחינות בגרות זהות מתנגשות הזכות למע' חינוך אוטונומית של בני המיעוט עם הזכות לשוויון.

2. חופש לשון (שפה)

זכותו של בן מיעוט ששפתו תוכר כרשמית במדינה כדי לעזור לקליטתו בחברה. מדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקב' רואה חשיבות בכך שהמיעוט והרוב יכירו זה את השפה של זה לשיפור התקשורת ביניהם ושיתוף פעולה מדיני.

ביטוי הזכות- תרגום בטלוויזיה, שילוט בדרכים, למידת השפה במע' החינוך..

3. הזכות לייצוג בפרלמנט ובמוסדות השלטון

זכותו של בן המיעוט לפעול למען ענייניו החברתיים והמדיניים מתוך רשויות השלטון. למרות שמדינה שמכירה בזכויות הקב' צריכה להעניק הגנה חוקית לבן המיעוט הוא מעדיף נציגות משלו בשלטון שיילחמו למימוש הזכויות ומניעת אפליה.

ביטוי הזכות- בישראל מיוצגות מפלגות ערביות עצמאיות וערביות יהודיות מאז שנות ה- 80.

4. הזכות לחופש דת ופולחן

זכותו של בן מיעוט לבטא את דתו, את אמונותיה ואת מנהגיה. הדת היא מרכיב מרכזי בתרבותו של המיעוט. מדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה תסייע למיעוט להקים מוסדות דת ובתי דין דתיים, תכבד את המועמדים הנקשרים לדת ותספק את כל הצרכים הדתיים של המיעוט.

ביטוי הזכות- בישראל המיעוט הלא- יהודי נהנה מחופש פולחן מלא, מתקצוב דרך משרד הדתות, מבתי דין לענייני אישות ומאימוץ המועדים הדתיים בלוח השנה.

5. חופש תרבות

כל קבוצת לאום יכולה להעביר את המורשת מדור לדור.

ההבדל בין זכויות אדם לזכויות קבוצה:

זכויות עובדים ותנאי עבודה

זכויות שהמדינה מחייבת את המעסיקים להעניק לעובדים על פי חוק. הזכות של כל אדם לתנאי עבודה בסיסיים והוגנים כוללת מרכיבים כגון (חובה לציין דוגמא אחת): קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, הבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה, מתן ימי חופשה, הגנה מפני פיטורים שרירותיים.

היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית-כלכלית/ במדינות דמוקרטיות רבות זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת ומדודה