אזרחות

הגדרה 

קבלת החלטות על-פי רצון הרוב (מבין המשתתפים בהצבעה), כמו כן ההכרעה חייבת לקחת בחשבון גם את זכויות המיעוט / זכויות האדם ואינה יכולה לפגוע בהם בכל מקרה. במדינות דמוקרטיות ההחלטות, החוקים, המנהיגים נקבעים על פי החלטת הרוב. זהו עקרון הכרחי לקיומה של מדינה דמוקרטית תקינה. עקרון זה מבטא גם את עקרון שלטון העם וגם את עקרון הפלורליזם:

 

1. עקרון שלטון העם - העם משתתף בהצבעות ובבחירות של הנציגים. הבחירות מוכרעות על ידי הרוב. הנציגים מכריעים על פי רוב בקבלת החלטות.

2. התפיסה הפלורליסטית- כל אדם במדינה הוא בעל הזכות להצביע, להחליט ולהשפיע על פי עמדתו והשקפת עולמו.

 

על מנת שכל הפרטים והקבוצות במדינה, בחברה יוכלו לחיות בשיתוף יחד למרות המחלוקות והאינטרסים המנוגדים נקבע שכל האזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בתהליך קבלת ההכרעות.

בפועל, ההחלטות מתקבלות על ידי רוב והן מחייבות את כולם וגם את המיעוט, גם אם הוא מתנגד ושולל את החלטות הרוב שמנוגדות להשקפת עולמו.

 

עריצות הרוב

כאשר הרוב נוקט בפעולות הנוגדות את הדמוקרטיה, שולל זכויות – מבטל את הבחירות הדמוקרטיות, את חופש ההתארגנות, את חופש הביטוי, את חופש ההפגנה- ועל ידי פעולות אלה מונע מהמיעוט את האפשרות לשכנע את הציבור לעבור לצדו הוא פועל בעריצות רוב ולכן המיעוט לא מחויב לציית לחוק.

 

חשיבות עקרון הכרעת הרוב:

1. החלטת הרוב קרובה יותר להחלטת העם. מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לכלל האזרחים שמרכיבים את העם.

2. החלטת הרוב מבטיחה יציבות לשלטון ויציבות חברתית.

3. אם לא יהיה עקרון הכרעת הרוב יכולה להיות אנרכיה או עריצות.

 

דרכי הביטוי של עקרון הכרעת הרוב:

1. בבחירות דמוקרטיות (באופן שבו הן מוכרעות).

2. בהצבעות בפרלמנט.

3. בתהליך קבלת החלטות בממשלה.

4.  בפסיקה בבתי משפט ובכל ארגון או מוסד במדינה שמתנהל על ידי כללים דמוקרטיים.

​

​