אזרחות

הגדרה

ערכים, אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה.

ביניהם ניתן למנות רמה גבוהה של השתתפות בבחירות והשתתפות אזרחית, קבלת הכרעת הרוב, הכרה בשלטון החוק והפנמת ערכים כמו פלורליזם, סובלנות והסכמיות.

תרבות פוליטית דמוקרטית והחינוך אליה מחזקים את היציבות של המדינה הדמוקרטית

 

עקרון הפלורליזם

 

הגדרה- להגדרה של פלורליזם יש שלושה מרכיבים חשובים. הפלורליזם פירושו:

1. הכרה בריבוי ומגוון של קבוצות שונות במדינה.

2. הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות עולם שונות, צרכים ורצונות שונים בחברה.

3. הכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים שלהן.

 

הקבוצות שונות זו מזו מבחינה כלכלית, חברתית, דתית, תרבותית, ופוליטית.

 

הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים:

בתחום הכלכלי- ריבוי ארגונים המתארגנים על בסיס אינטרסים כלכליים משותפים. לדוגמא: ארגון המורים, ארגון האחיות, אגודת העיתונאים וכד'.

בתחום החברתי- ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מהם יש מטרות משותפות משלו בתחום התעשייה החברתית: ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה, יד שרה וכד'.

בתחום התרבותי - חינוכי- ריבוי ארגונים הפועלים במישור התרבותי- חינוכי כמו: אגודת שוחרי המוסיקה הקלאסית, מוסדות חינוך שונים המיועדים לאוכלוסיות השונות כמו: בתי"ס לדתיים ולא דתיים, לערבים ולדרוזים.

פלורליזם פוליטי- ריבוי מפלגות. מטרת ההתארגנות במפלגות היא להגיע לשלטון כדי לממש את הרעיונות המשותפים לחברי המפלגה (הם יכולים להיות גם חברים בארגונים נוספים).

 

הפלורליזם נותן ביטוי למרכיבים חשובים בדמוקרטיה-

1. הכרה בזכות לשונות בין בני אדם ובין קבוצות אשר באופן טבעי הם שונים זה מזה בצרכים, בהשקפות ובאינטרסים.

2. פיזור של הכוח בחברה ויצירה של איזון בין רשויות השלטון ובין ארגונים שונים שיש להם אינטרסים שונים ואף מנוגדים.

3. השתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי עקרון שלטון העם.

4. קיום תחרות חופשית בין הקבוצות השונות. התחרות היא תנאי הכרחי לקיום חברה דמוקרטית.

 

הפלורליזם הוא אינו ערך מוחלט מכיוון שעל מנת שכל הקבוצות שחיות במדינה יוכלו לחיות בה ללא אנרכיה (אי סדר) הן חייבות להסכים ביניהן על נושאים מרכזיים כמו: צורת משטר, כללי המשחק הפוליטי והנורמות בחברה. בעצם, אי אפשר לממש באופן מלא ומוחלט את הייחודיות והשונות בין קבוצות (שזהו הפלורליזם) מכיוון שמימוש מלא ומוחלט של הפלורליזם פירושו אנרכיה.

 

 

עקרון הסובלנות

הגדרה- סובלנות-

נכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפי בני אדם השונים במראה פניהם, בצבעם, במינם, בדתם ובאמונתם. נכונות לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים שאנו לא מסכימים איתם. הסובלנות ערך חיוני ומרכזי בדמוקרטיה  והיא באה לידי ביטוי בכך  שהאזרחים והשלטון מאפשרים לקבוצות ויחידים שהם שונים בדעותיהם לבטא אותם ולנסות להשפיע על קבלת עמדתם בחברה.

 

" אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר"

 

הסיבות לחשיבותה:

 

1. הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה כגון: חירות (חופש הביטוי, חופש ההתארגנות), שונות ושוויון בין פרטים ובין קבוצות שונות.

2. סובלנות פוליטית- מאפשרת ומעודדת תחרות חופשית במע' הפוליטית. נוצרת כך תחרות חופשית ושוק חופשי של דעות, מעודדת פעילות והשתתפות ציבורית של האזרחים וזה תורם לשלטון העם.

3. סובלנות פוליטית מאפשרת קיום של אופוזיציה וביקורת על השלטון ובכך היא תורמת לעקרון הגבלת השלטון מכיוון שזהו בסיס לגיטימי לחילופי שלטון.

4. הסובלנות תורמת ליציבות המשטר והחברה מכיוון שהיא מאפשרת לנהל את הוויכוח הפוליטי רעיוני בדרכי שלום ולא באלימות, כלומר, בהידברות על פי כללי המשחק הדמוקרטי.

 

 

עקרון הסכמיות

 

הגדרה- הסכמה רחבה על כללי המשחק ועל נושאים מרכזיים ומהותיים כמו עצם קיום המדינה והמשטר הדמוקרטי, זאת על מנת שבני הקבוצות השונות בחברה יוכלו לחיות יחד במדינה. ערך חיוני ומרכזי בדמוקרטיה.

 

ההסכמיות בעצם באה לידי ביטוי בכללי המשחק שמאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים ולהתגבש למרות חילוקי הדעות.

 

ככל שעולה רמת ההסכמה והלגיטימציה לאופי המשטר כך גדלה רמת היציבות של המדינה והמסגרת החברתית.

 

- במדינת ישראל- יש הסכמה בין כל האזרחים על האופי הדמוקרטי של המדינה ובין רוב אזרחיה היהודיים יש הסכמה על היותה מדינה יהודית. אבל לצד ההסכמה יש גם חילוקי דעות ומחלוקות בנושאים כמו: יחסי דת ומדינה, חוקה וגבולות המדינה. יש כאלה הרואים במחלוקות הללו כאיום על יציבות המשטר הדמוקרטי.

​

​

​